יום שבת, ה7.6, 17:00-24:00, בית הנסן (בית המצורעים לשעבר), ירושלים
האירוע והספר מופקים באופן עצמאי וללא תקציבים ממוסדות כלשהן או חסויות מסחריות מתוך בחירה
(כניסה לאירוע : 50 ש”ח (כולל הספר בן כ352 עמוד
הערה 12: הערה היסטורית. אירוע אמנות עצמאי שנמשך יום אחד בלבד, בהשתתפות של יותר מ-50 אמנים מתחומים שונים: פרפורמנס, וידיאו, מיצב, מיצג, מוזיקה, אמנות סאונד, צילום וכו’, אשר יהפכו את פניו של בית הנסן ויציגו עבודותיהם בין חללי המבנה המתפרש על כ 2500 מ”ר.
האמנים יציגו עבודות חדשות, שיצרו במיוחד לרגל האירוע, בהן הם מגיבים לבית החולים למצורעים לשעבר “Jesus Hilfe”, מתערבים בו ומעירים עליו. על מגוון היבטיו ההיסטוריים, הסוציולוגיים, הפוליטיים והאדריכליים.
אירועי “הערה” וכתב העת “הערת שוליים” לאמנות עכשווית, עיצבו, חידשו ואתגרו את הדרכים שבהן ניתן לקיים עשייה אמנותית באחת הערים הטעונות בעולם, בעשור הראשון והקשה ביטחונית של שנות ה-2000, מתוך התייחסות להיסטוריה ולהווה שלה ולמבניה האיקוניים, ויצרו קהילה אמנותית פורה בירושלים ומחוץ לה.
אמנים משתתפים:
חנן אבו חוסיין, דודיק אופנהיים, עדן אורבך עפרת, שי איגנץ, מידד אליהו, עינת אמיר מקס אפשטיין, שרי ארנון, דוד בהר, שירה בורר, שרון בלבן, נעמי גרשטיין, אלון דימנט, חנה בן-חיים יולזרי וענת בר-אל, חנן בן סימון, דניאל דוידובסקי, יערה דיין, טליה הופמן, יואב ויס, יואב וינפלד, אפי זורע, רחל חגיגי, רונה יפמן, נבט יצחק, גיא יצחקי, מירי כהני ברנד, שחר כרמל ועדי קפלן, שירה כרמל, מעין ליבמן-שרון, אריאן ליטמן, אילת לרמן, שגית מזמר, רונן סימן טוב, איתמר מנדס פלור, לירון פלס, שחר מרקוס, גוסטבו סגורסקי, זמר ס”ט, אסף סטי, הדס עפרת, מיכל פאולינה, ליאור פרידמן, בני קורי, רעות שחר, יובל שפירא, ג’וזף שפרינצק, שלישיית אותו עולם (פסח סלבוסקי, גבי קריכלי, אבי סבח) וכיונורו של רוטשילד
חברי האנדרגראונד אקדמי: הגר גורן, אילת זהר, ערן זקס, חן כהן, גליה לולקו, קטורה מנור, יוני ליכט, ישעיהו רבינוביץ, יואל
רגב, מיטל רוטנברג, סלה-מנקה
שני אספקטים אפיינו את הקו האוצרותי של אירועי "הערה": העיסוק בקשר שבין אמנות לבין המרחב והזמן הספציפיים בהם האירוע מתקיים, לצד
קיומו של האירוע לערב אחד בלבד. ב"הערה 12 " ישנו אספקט נוסף המשתקף בשם הכפול של האירוע: מצד אחד העיסוק בבית המצורעים בהיבטיו
השונים ומצד שני בפרקטיקה האמנותית העצמאית של אירועי "הערה" עצמם ושל כתב העת "הערת שוליים".
על בית חולים ראו להלן) מספרת חלק מן ההיסטוריה הדתית, הרפואית ) Jesus Hilfe הפאסדה של המבנה של בית החולים למצורעים לשעבר
והמדינית של העיר, בתולדותיה שזורות פרקטיקות של הפרדה, של ריפוי ושל חמלה ומשקפות את ההיסטוריה המקומית על מלחמותיה השונות,
בנושאים כגון שינוי האוכלוסין, הצוות, האידאולוגיה והאמונות הדתיות והטפלות. העבודות החדשות שנוצרו לאירוע עוסקות בבית החולים למצורעים
בהיבטים שונים. ישנן עבודות המנהלות דיאלוג עם אדריכלות המבנה דרך שיקוף או הדהוד צלילי או ויזאולי. יש עבודות המספרות, מפרשות,
מרחיבות או מתערבות בנרטיב ההיסטורי של בית החולים הנסן ומתייחסות לתפישות שונות של שונות, של אסתטיקה ושל יופי. עבודות אחרות
משלימות פערים היסטוריים שנעלמו, ננטשו, הודגשו או נמחקו. יש כאלה העוסקות בהדבקה, במיסתורין, בהפחדה ובמקום התודעתי של בית החולים
הנסן במיתולוגיה האורבנית הירושלמית, בה היתה מסומנת כמרחב מסוכן, משונה או מאיים, מקום משכנו של ה"אחר" וה"שונה".
במקביל לאירוע תלוי המקום תיפתח במרתפי בית החולים התערוכה "מערת שוליים", בחללים בהם פועל היום המרכז לאמנות ומדיה "מעמותה".
The Under- זאת תערוכה היסטורית על כתב העת "הערת שוליים" ועל אירועי "הערה" המתארחת בחללי "האקדמיה של העכשווי" (או באנגלית
פרויקט רזידנסי חדש מבית מעמותה, שהוא מודל שיתופי של עבודה, למידה, תצוגה וחשיבה. כלומר הפרוייקט החדש מאחר – (ground Academy
פרוייקט קודם ומהווה גשר היסטורי בין השניים.
בתערוכה מוצגות מספר עבודות המשקפות זוויות שונות בשפה האמנותית המגוונת שאפיינה את אירועי "הערה". ניתן לעיין בכתבי העת, לצפות
בסרטים ובתקליטורי סאונד שיצאו לאור, בחלק מן הסרטים שהופקו במיוחד עבורי אירועי "הערה", וכן לעיין בחומרים תיעודיים היסטוריים אחרים
הקשורים לפעילות זאת.
"הערה 12 " היא הערה היסטורית על האמנות ועל התרבות בעיר כפי שאנו חווינו אותה מאז תחילת שנות האלפיים ועד היום. זאת הזמנה לאמנים
ולקהל להשתתף בקיומו של אירוע עצמאי התלוי במשתתפים עצמם (קהל ואמנים) ובאדיבות של האתר המארח. הבחירה לפעול ללא תקציבים אינה
" בחירה תמימה אלא ניסיון להצביע שוב כי התרבות, האמנות והראייה הביקורתית אינן תלויות תקציב אלא תלויות חזון. בה בעת, אירוע "הערה 12
בא להצביע על הצורך להשקיע את תקציבי התרבות במפעלים אשר מקדמים מודלים של עשייה ומעודדים חשיבה אחרת.
לאה ודיאגו
קבוצת סלה-מנקה
.
בית החולים על שם הנסן | בית הנסן | Jesus Hilfe בית החולים למצורעים
עזרת ישו) שימש למעלה מ־ 100 שנים כבית מחסה מבודד לחולי צרעת. הוא הוקם ב־ 1867 ושכן עשרים שנה ) Jesus Hilfe בית החולים למצורעים
בבניין שנמצלא היום ברחוב אגרון 20 , לפני שעבר לבניין הנוכחי. על ידי הקהילה הפרוטסטנטית בירושלים ותוכנן בידי אחד מחבריה – האדריכל
קונרד שיק, מהבולטים בין בוני ירושלים במאה ה־ 19 . הצוות והמטופלים קיימו משק אוטרקי, הם טיפחו גן ירק רחב ידיים וטיפלו בדיר ורפת קטנים.
המשק סיפק לעצמו ירקות, פירות, מים, חלב וצמר. הפרות והצאן רעו בחורשה הסמוכה לבית הנסן ולשטח שעליו ניצב כיום תיאטרון ירושלים. הבית
והמגרש רחב הידיים שעליו הוא ניצב שוכנים בשכונת טלביה ונמנים בין האתרים שיועדו לשימור בעיר. חומות גבוהות מקיפות ומסתירות את המבנה,
שנבנה במקום מבודד הרחק מחומות העיר. עבמשך שנות פעילותו נודע המקום כמוסד סגור, אולם למעשה החולים היו חופשיים לצאת ממנו, והמקום
היה פתוח לביקורי משפחות וידידים. עד 1948 רוב החולים היו מוסלמים והאחיות נוצריות. תאופיק כנען, פלסטיני נוצרי היה הרופא הראשי. הוא היה
מגיע לבית המצורעים פעם בשבוע. הוא היה אחראי על כל העניינים הרפואיים והמחקריים בבית, כולל קשרי חוץ וכד'. חוץ ממנו ומהמטרון היה גם
אחראי אדמיניסטרטיבי שניהל את החווה ואת תחזוקת הבית.
לאחר המלחמה נסיבות עזיבתו או הדחתו לא ברורות. מטרון בית החולים אוגלין נורגאארד כותב בדו"ח על שנת 1948 : "שנת 1948 שייכת לעבר,
וכשאני כותבת על החוויות בבית המצורעים בשנה האחרונה … בית המצורעים הוא בחלק היהודי של ירושלים. הופרדנו מהרופא שלנו, ואנחנו מודים
לו בזמן שהיה מסוגל לשרת בבית שלנו. במשך מספר שבועות היינו ללא השגחה רפואית, אבל תמיד כשהייתה נחוצה לנו עזרה קבלנו אותה, מצד זה
או אחר".
בשנת 1948 עברה השליטה בבית המצורעים למדינת ישראל, לפני המכירה למדינה הישראלית ב 1950 – לגבי המצורעים במוסלמים בגדה – ב-
1957 נרכשה אדמה ברמאללה ונבנה בית מצורעים, וב 1960 – עברו לשם החולים. ב 1950 ,הקרן הקיימת רכשה את בית החולים והעבירה אותו לידי
ניהול משרד הבריאות ושמו שונה ל"בית החולים הממשלתי על שם הנסן" (מגלה החיידק מחולל המחלה). עם הצלחת הטיפול האנטיביוטי במחלה,
שהלך והשתפר במהלך המחצית השנייה של המאה ה־ 20 , שוחררו בהדרגה מרבית החולים, ולאחר סגירת האשפוז בשנת 2000 , פעל המקום
. במתכונת של מרפאת חוץ עד לסגירתו הסופית ב־ 2009
בשנת 2009 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעביר את המבנה לרשות עיריית ירושלים לשם שיקומו והסבתו למתחם תרבות. עבודות התכנון
2013 ביוזמתם – והשימור בבית, הנחשב לבעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, לקראת הפיכתו למרכז אמנות, עיצוב וטכנולוגיה נעשו בשנים 2011
ובתמיכתם של הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים בשיתוף המשרד לירושלים והתפוצות. המקום יהיה למשכנם של המרכז לאמנות ומדיה
"מעמותה", של התכניות לתארים מתקדמים באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. המרכז כולל גם חללי תצוגה לתערוכות מתחלפות, אולם הקרנות,
מעבדת סאונד, תערוכה היסטורית, פאב לאב.
באירוע יושק הספר “*הערה” (כ-300 עמודים) בעריכתם של רונן אידלמן וקבוצת סלה-מנקה. “*הערה” – הספר
עורכים: רונן אידלמן וסלה-מנקה
הספר *הערה כולל אוסף של עדויות, מחשבות, פרשנות ותיעוד של אירועי ״הערה״, וכן גיליונות של “הערת שוליים”, כתב עת עצמאי לאמנות עכשווית וספרות, שיצא במקביל לאירועים והיה חלק אינהרנטי מהם. בספר מופיעים מאמרים מתוך הגיליונות לצד מאמרים שכתבו אמנים וחוקרים ישראליים במיוחד לקראת פרסומו, וכן יצירות אמנות שהיו חלק מהעשייה האמנותית של “הערה”. בספר מאמרים מאת:
בספר מאמרים מאת: ענת דנציגר, פיל וגליה קולקטיב, איתמר ב״ז, ג׳ק פאבר, גדעון עפרת, דליה מרקוביץ, הדס עפרת, מושון זר אביב, אלברט סויסה, רונן אידלמן, אפי ואמיר ועוד.
אירועי האמנות וכתב העת פעלו בירושלים השסועה ומוכת היגון של עידן הפיגועים, מחוץ לחללים הקונבנציונליים של השדה האמנותי וללא שיתוף פעולה או מימון של המדינה, והצליחו ליצור חיבורים מרתקים בין אמנים שפעלו במדיומים שונים – אמנות חזותית, תיאטרון, שירה, וידיאו וסאונד. הם היו פלטפורמה לצמיחה וביטוי של מאות אמנים שיצרו עבודות מרגשות ובלתי צפויות, מעוררות השראה ומחשבה.
הספר משלב מבט נוסטלגי על אירועי “הערה” לצד הסתכלות ביקורתית מנקודת המבט הנוכחית, בוחן את ההקשר ההיסטורי, הפוליטי והחברתי שבתוכו נוצרו, מצביע על נקודות ההתייחסות שלהם לסוגיות באמנות עכשווית ובתיאוריה של האמנות ומציע מסגרת ייחודית להבנתם ולהבנת ההקשר שבו נוצרו.
[rev_slider heara12]