The OWL LAB

Language:

The OWL LAB

The OWL LAB

רונן אידלמן, אייל ביטון ואמיר מאיר, הדסה גולדויכט, גיא דולב, רות דנון, שרון טל, דוד לוקרד, לוני מונקה, מיקה קופפר

אוצרות: סלה-מנקה

7.1-24.3.23

The OWL Lab – מעבדת מילים, אובייקטים, מבוכים וגלמים – התחילה לפעול בפברואר 2022. מעבדת הפרפורמנס נוסדה במסגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף המרכז לאמנות ומחקר מעמותה בניהולה של קבוצת סלה-מנקה. המעבדה נולדה מתוך רצון לחקור וליצור באמצעות שחזור, האקינג ושימוש חוזר במכשור טכנולוגי מיושן (מקרן שקופיות, מסועי ספרים, מוג אנלוגי ועוד), בשילוט ובהוראות הפעלה ממעבדות שונות באוניברסיטה, לצד שימוש חדש בחומרי ארכיון שעבר זמנם, חומרי הוראה ופרקטיקות פדגוגיות מהעבר.

במסגרת המעבדה עסקו תשעה אמנים וסטודנטים לתארים מתקדמים בדרכים שונות של העברת ידע ושל (דה)ארכיביזציה. במקביל לעיסוק ב״חסר הייעוד״ ובמה שיצא מכלל שימוש (the obsolete),  הגישה העומדת בבסיס פעילות המעבדה היא יצירה-מחקר, ופעילותה נועדה לאפשר שחזור ממשי של אירועים פדגוגיים ושל שיטות מחקר מיושנות, שחלק מהן נדחקו לשולי הפרקטיקה האקדמית, בשאיפה ליצור פרקטיקה ניסיונית מבוססת-מחזוּר של יצירת ידע חדש-ישן. במעבדה עסקנו גם בשאלת השפעתם של חידושים טכנולוגיים על עיצובן של חוויות אמנותיות, פרפורמטיביות ופדגוגיות.

התערוכה הופכת את חללי מעמותה לחללי תצוגה ומחקר של חברי המעבדה ומפגישה תהליכים אלו עם הקהל. זמן הצגת התערוכה הוא גם זמן כתיבה ורפלקסיה של האוצרים על המחזור הראשון שלה.

על העבודות והפרויקטים

בלב הפרויקט של אייל ביטון ואמיר מאיר עומד שחזורו של סינתסייזר אנלוגי מוג ששימש את החוקר והמלחין יוסף טל. לצד האובייקט יוצג סרט תיעודי-בדיוני העוסק בארכיאולוגיה של המדיה, בפואטיות של המכשיר ובחלוציות שלו. לוני מונקה, בעקבות המשורר דייויד אנטין, ובאמצעות תחנות של תמלול אינטראקטיבי שיצר בשיתוף ערן הדס, חוקר בעבודתו את מקום המפגש של דיבור, טקסט ואוונגרד היסטורי. הכוריאוגרפית מיקה קופפר מתמקדת בשאריות התנועתיות שההיסטוריה התהליכית של העבודה הכוריאוגרפית אינה מסוגלת לשמר. בניסיון להשאיר זכר ל”חומר הגלם” האבוד היא מייצרת טביעות רגל וסאונד בחלל שבו הגוף כבר איננו. המוזיקאית רות דנון חוקרת דרכים אלטרנטיביות לייצר מוזיקה, באמצעות בחינה של רעד – תנועה ריתמית בלתי רצונית הכרוכה ברטט של חלקי גוף. מטרתה לבדוק איזה צלילים הגוף יוצר כאשר הוא רועד ומה חושף רטט חופשי. במרכז עבודתו של גיא דולב נמצאים דימויים ״עיוורים״, של צפייה מחוסרת מבט ותודעה. בעזרת מקרן שקופיות, ששימש את החוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, דולב מתעד ניתוח עין שהוקרן על גבי מוניטור ענק בבית החולים הדסה עין כרם. גם בבית החולים וגם באוניברסיטה ההקרנה היא צורה של חניכה לתוך דיסציפלינה ושיח דרך המבט. דוד לוקרד ירשום מהזיכרון במהלך התערוכה מפות של בית החולים כפר שאול. העבודה ממשיכה את עיסוקו בשכחה ובקשר בין ייצוג של מרחב לניסיון לזכור את שהתרחש בו. השחקנית ואמנית המופע שרון טל חוקרת את העבר כאמצעי חווייתי המניב נרטיבים אלטרנטיביים. יצירתה מבוססת על מערכת היחסים שלה עם אביה, והם מבצעים בה יחד דיאלוג שנוצר בשיתוף עם הכותבת מאי רש. רונן אידלמן פיתח את המכון לטכנולוגיה חיובית, מכון מחקר אקטיביסטי הבוחן את תפקידה ושימושיה של טכנולוגיית המעקב בחברה העכשווית. הנחות היסוד של המכון הן שיש לנו היכולת להעצים את היתרונות של טכנולוגיות המעקב ולהתמודד עם הסכנות הטמונות בהן – להפוך את המדאיג למוכר, את המסובך למובן ואת השלילי לחיובי. הדסה גולדויכט תציג פרגמנט מתוך פעולת תיעוד ארוכת שנים. הפרגמנט מתמקד בסימני חיים שתועדו במחסני הספרייה הלאומית בגבעת רם, ההולכים ומתרוקנים לקראת מעבר הספרייה למשכן חדש. 

מרכז לאמנות ומחקר מעמותה

ניהול אמנותי: לאה מאואס | אוצרי התערוכה: קבוצת סלה-מנקה (לאה מאואס וד״ר דיאגו רוטמן) | הפקה: נעמה מוקדי, מרכז לאמנות ומחקר מעמותה | ניהול טכני והקמה: איתן חביב | עיצוב גרפי: מאיה שלייפר | אחראי חלל ומדיה חברתית: שלום חי |  עריכת טקסט: ענבל קידר | תרגום לאנגלית: לוני מונקה | תרגום לערבית: נע׳ם אבו ליל | יועץ סאונד: אמיר בולצמן || דימוי: דוד לוקרד, צילום של בר רוסו

שעות פתיחה: ימים ג׳–ה׳ 13:00-18:00, ימי ו’ 10:00-14:00

אירוע פתיחה בפייסבוק

===

אירועים נוספים במסגרת התערוכה:

הסינתי העברי הראשון- יום עיון
24.1, 20:00, עליית הגג בבית הנסן
בין המשתתפים תומר דמסקי, ערן זקס, אייל ביטון, אמיר מאיר, רוברט אפרוימסון.
קבוצה קטנה של אמניות, אמנים, חוקרות וחוקרים, עוסקת בשחזור אולפן שהקים
המלחין וחלוץ המוזיקה האלקטרונית יוסף טל בתחילת שנות ה-60.
הקבוצה מציגה גם סרט תיעודי אך מופשט על התהליך.

===

מפגשים עם המוג פתוחים לקהל- אמיר מאיר ואייל ביטון

קולנוע מעמותה | 21.2, 13:00 | 28.2, 19:30

במפגשים, נצפה בהדגמה של אמיר מאיר על המוג ונצפה בסרט | משך המפגשים כשעה וחצי | הכניסה חופשית.

===

היפרפרזה: ערב של כתיבה, דיבור, טכנולוגיה ופרפורמנס | מרכז מעמותה, 22.2, 19:00, בהנחיית לוני מונקה וערן הדס

מהי היפרפרזה? היפרפרזה היא מושג קרוב לאקפראסיס, שירה המתייחסת ליצירות אמנות חזותית. ההיפרפרזה חוקרת כיצד הדיבור עצמו יכול להפוך לאמנות, תוך שימוש בהקרנת תמלול חי של דיבור. לאירוע שני חלקים: בחלק הראשון תתקיים סדנת כתיבה אקפרסטית בהנחיית לוני מונקה. הקהל מוזמן לדון ביצירות המוצגות במעמותה ואז לכתוב עליהן טקסט יצירתי. לאחר מכן יוזמנו המשתתפות והמשתתפים לקרוא/לבצע את הטקסטים שכתבו בעמדת התמלול האינטראקטיבית שהקימו לוני וערן הדס. בחלק השני יקראו/יבצעו לוני וערן טקסטים משלהם, הבוחנים את האפשרויות היצירתיות החדשות המתגלות בהתממשקות עם תוכנת תמלול.

האירוע יתקיים באנגלית ובעברית, אך הקהל מוזמן לכתוב ולקרוא בכל שפה שירצו | הכניסה חופשית

===

שירת הינשוף |   אירוע פייסבוק

10.3, 11:45, מרכז מעמותה שמח להזמין למופע מתוך תהליך המחקר והיצירה במעבדה The OWL Lab | הכניסה חופשית

סיור מודרך | דוד לוקרד בשיתוף מיכל גולדשטיין

מופע קצר על זכרון ושיכחה, שנוצר יחד עם העבודה ‘סיור’. מיכל גולדשטיין תשיר ותנגן, דוד לוקרד יספר.

===

אטיוד לבמה לבנה בתערוכה. 2×2 | מיקה קופפר בשיתוף ארז מיוחס

18.3, 19:00, מרכז מעמותה מופע נוסף מתוך תהליך המחקר והיצירה במעבדה The OWL Lab | הכניסה חופשית

איש ואישה והכלים שלהם: הגוף והקונטרבס.

כוריאוגרפיה: מיקה קופפר

===

״מעקב, דאטה ואני״ סדנה עם רונן אידלמן, 20.3, 19:30
המכון לטכנולוגיה חיובית מזמין אתכם.ן לסדנה בה נלמד על החיים בחברת המעקב, ונתנסה בכלים שיאפשרו להבין את הטכנולוגיות ולעבוד איתן באופן בטוח יותר.
משך הסדנה: שעה וחצי || המשתתפים מתבקשים להגיע עם מחשב נייד ו/או טלפון חכם || הכניסה חופשית
בין הנושאים שניגע בהם בסדנה:
* מה זה מעקב? איפה הוא מתרחש ומה הוא משרת?
* הטוב והרע שבמעקב
* איך נאסף מידע (Data) – ולשם מה?
* איך ניתן לצמצם את הנזקים של המעקב
* מעקב באמנות – דוגמאות ודיון בשיקולים האתיים וההשלכות של מעקב באמנויות
נספק אסטרטגיות מעשיות לתגובה למעקב בחייהם ובעבודתם, כולל דרכים להגן על הפרטיות שלכם ושל הקהילות שלכן, וכיצד לאתגר את השימוש במעקב במרחבים הפרטיים והציבוריים

===

גוף בתוך גוף בתוך גוף, 23.3, 19:15 שיח, הקרנה ועבודה בהשתתפות קהל

4-8Hz: שאלות על רעד || רות דנון: עבודת אוזניות בהשתתפות קהל
עבודת טקסט ואודיו להאזנה משותפת באוזניות. העבודה כוללת מגוון צלילי רעידות שהופקו במהלך חודשי המחקר, לצד טקסטים בעברית ובאנגלית המנסים לרדת לעומקה של חוויית הרעד הגופני, להקשיב לה, לתאר אותה, לשאול עליה שאלות: מה רעד חושף ומה הוא מאפשר? מה בין רעד פנימי לרעד חיצוני? ומה לגבי שליטה, פחד או בושה?
ביבלוסקופיה: על הקשר בין ספריה, החלמה וגוף || הדסה גולדויכט בשיחה עם משה קנר
בעבודתה ״ביבלוסקופיה״ תיעדה הדסה גולדויכט את מרתפי הספריה הלאומית לקראת מעבר הספריה מהבניין ההיסטורי בגבעת רם למשכנה החדש. בערב מיוחד תשוחח גולדויכט עם משה קנר, ספרן במחסני הספריה הלאומית זה שלושים שנה, על ספרים אותיות, גוף וזיכרון והאבולוציה בקשר בין ספרנים לקוראים.

לוויה לאבי החי || שרון טל: הקרנת סרט קצר ושיחה עם האמנית. בסצינה זו האב בתפקיד האב והבת בתפקיד הבת מגלמים את תפקידיהם הכפולים בחוקיות התאטרלית של שקר למען אמת, בשיחה שהייתה יכולה להתקיים רק על הבמה.

===

 

The OWL LAB

مَعرض فَنّي

 

7.1.23–10.3.23

مركز الفنون والأبحاث معموتة

 

رونين إيدلمان، إيال بيتون وأمير مِئير، هداسا چولدڤيخت، چاي دوليڤ، روت دانون، شارون تال، داڤيد لوكرد، لوني مونكا، ميكا كوپفير

القيّمون: سَلا-مانكا

 

The OWL Lab – مُختبر للكَلِمات، الكائِنات، المَتاهات والدمى – فتح أبوابه في شباط 2022. تأسس مختبر الأداء ضمن قسم المسرح في الجامعة العبرية في القدس بالتعاون مع مركز الفنون والأبحاث معموتة تحت إدارة مَجموعة سَلا-مانكا. وُلد المختبر من أجل البحث والإبداع عن طريق إعادة التشكيل، القرصنة وإعادة استخدام المعدات التكنولوجية القديمة (أجهزة عرض الشرائح، ناقلات الكتب والمُرَكِّب التماثلي وما إلى ذلك)، كما استخدام اللافتات وتعليمات التشغيل من مختبرات مختلفة في الجامعة، جنبًا إلى جنب مع الاستخدام الجديد للمواد الأرشيفية القديمة، مواد تعليمية وبعض الممارسات التربوية من الماضي.

 

كجزء من المختبر، شارك تسعة فنانين وطلاب دراسات عليا بطرق متعددة لنقل المعرفة وإبطال-الأرشفة. في نفس الوقت الذي يتم فيه التعامل مع “غير المجدي” والمتقادم (the obsolete)، فإن النهج الذي يقوم عليه نشاط المختبر هو الإبداع-البحث، ويهدف نشاطه إلى تمكين إعادة التشكيل الفعلي للأحداث التربوية وأساليب البحث التي عفا عليها الزمن، والتي تم إهمال بعضها على هامش الممارسة الأكاديمية بهدف إنشاء ممارسة تجريبية تعتمد على دورة من إنشاء المعرفة القديمة-الجديدة. تناولنا في المختبر أيضًا مسألة تأثير الابتكارات التكنولوجية على تصميم الخبرات الفنية والأداء والتربوية.

 

يحوّل المعرض غُرف مَعموتة إلى مساحات عرض وبحث لأعضاء المختبر ويجمع بينهم وبين الجمهور. سنستغل وقت المعرض ليكون وقتًا للكتابة وتفكير قيّمي المعرض في دورته الأولى.

 

حول الأعمال والمشاريع

 

في قلب المشروع الذي قام به إيال بيتون وأمير مِئير، تم ترميم جهاز موغ التناظري الذي استخدمه الباحث والملحن يوسف تال. إلى جانب القطعة، سيُعرض فيلم وثائقي – روائي يتناول آثار الإعلام وشعرية الجهاز ورواده. لوني مونكا، تبعًا للشاعر دايڤيد أنتين، ومن خلال محطات النسخ التفاعلية التي أنشأها بالتعاون مع عيران هَداس، يبحث في عمله مكان التقاء الحديث، النص والطليعة التاريخية. تركز مصممة الرقصات ميكا كوپفير على بقايا الحركة التي لا يستطيع التاريخ السيروري لتصميم الرقصات الحفاظ عليها. في محاولة لترك أثر لما فقدته من “المواد الخام” تنتج آثار أقدام وصوتًا في مكان لم يعد الجسد موجودًا فيه. تبحث الموسيقية روت دانون في طرق بديلة لإنتاج الموسيقى، من خلال فحص الرعشة – وهي حركة إيقاعية لا إرادية تنطوي على اهتزاز أجزاء من الجسم. تهدف روت للتحقق من الأصوات التي يصدرها الجسم عندما يهتز وما يكشفه الاهتزاز الحر. في مركز عمل چاي دوليڤ توجد صور “عمياء” لمشاهدة غير واعية وغير بصيرة. بمساعدة جهاز عرض الشرائح، الذي استخدمه قسم تاريخ الفن في الجامعة العبرية، يوثق دوليف عملية جراحية بالعين والتي تم عرضها على شاشة عملاقة في مستشفى هداسا عين كارم. في كل من المستشفى والجامعة، يعد الفحص شكلاً من أشكال بدء الانضباط والخطاب من خلال النظرة. سيرسم داڤيد لوكرد خلال المعرض ومن ذاكرتها؛ خرائط معرض مستشفى كفار شاؤول. يواصل العمل انشغاله بالنسيان والعلاقة بين تمثيل الفضاء ومحاولة تذكر ما حدث فيه. تبحث الممثلة والفنانة الأدائية شارون تال في الماضي كوسيلة اختبارية تنتج روايات بديلة. يعتمد عملها على علاقتها بوالدها، ويؤدّيان معًا حوارًا تم إنشاؤه بالتعاون مع الكاتبة مي رش. طَوَّر رونين إيدلمان معهد التكنولوجيا الإيجابية، وهو معهد أبحاث ناشط الذي يدرس دور واستخدامات تكنولوجيا المراقبة في المجتمع المعاصر. الافتراضات الأساسية للمعهد هي أن لدينا القدرة على تعزيز مزايا تقنيات المراقبة والتعامل مع الأخطار الكامنة فيها – لتحويل القلق إلى مألوف، والمعقد إلى مفهوم والسلبي إلى إيجابي. ستقدم هداسا چولدڤيخت جزءًا من عملية توثيق طويلة الأمد. تركز القطعة على علامات الحياة المسجلة في مستودعات المكتبة الوطنية في چڤعات رام، والتي يتم إفراغها تدريجياً استعداداً لانتقال المكتبة إلى مسكن جديد.

 

مركز الفنون والأبحاث معموتة

إدارة فنية: ليئا ماواس | القيّمون على المعرض: مَجموعة سَلا-مانكا (ليئا ماواس ود. دييغو روتمان) | إنتاج: نعمة موكيدي، مركز معموتة للفنون والبحوث | إدارة تقنية وإنشاء: إيتان حَڤيڤ| تصميم جرافيكي: مايا شلايفر | مسؤول الحيز ووسائل التواصل الاجتماعي: شالوم حاي | تحرير النص: عنبال كيدار | ترجمة للإنجليزية: لوني مونكا | ترجمة للعربية: نغم أبوليل | تنسيق صوتي: أمير بولتسمان