השוואת ריכוזים
Arabic Follows
השוואת ריכוזים
Equalizing Matter
הדס דוכן, אגוסטין חאיס, רות חוף, דפנה טלמון, דן רוברט להיאני, אבנר פינצ’ובר, חוֹלֶקֶט ~ אוּרי קָרין
עירית כרמון פופר, אוצרת
התחלנו להיפגש בתום הסגרים (פברואר 2021). כשהעולם נפתח אצלנו וסביבנו, פתחנו את המפגשים הדו-שבועיים של תוכנית הרזידנסי (שהות אמן) במעמותה במטרה לחקור נושא משותף: “הפרפורמטיביות של המרחב”. זמזום של התרגשות היה באוויר: לנוע, להתרועע, לגמוא מרחקים במהירויות שונות כדי להתכנס יחד לשיח ופעולה. המפגשים התקיימו במתכונת של סטודיו קבוצתי, שבו חלקנו תהליכי עבודה ופרקטיקות ביחס לפרפורמנס, ציבוריות, אקטיביזם ומוסר ובדקנו את יחסי הגומלין בין תנועה עצמית, תנועה קולקטיבית ומרחב
בארוחות בוקר משותפות במרחבים ציבוריים בעיר ביקשנו לעכל את מה שהיה ואת מה שמונח לפנינו — האפשרות לפעול מחד והמרחב הפתוח מאידך. סביב קו המתאר המלבני שהתווה שולחן האוכל נוצר מארג משתף של רעיונות והשראה, שסיפק נשימה. קו המתאר הסגור נפרץ באמצעות משיכת קווים עצמאיים ממנו אל נקודות שונות בעיר, בדמות סיורים שהובילו א.נשי הקבוצה. הסיורים ביטאו חוויות עירוניות אישיות, יומיומיות, מסלולי הליכה פיזיים ותודעתיים, שקראו תיגר על דרכים ומסלולי שיטוט עירוניים מוכרים
בתערוכה מוצגות עבודות מיצב, וידיאו, סאונד ופרפורמנס שנוצרו בעקבות הסיורים, בניסיון להכניס את החוץ פנימה, להעניק לו ייצוג או ביטוי פלסטי בחלל הגלריה. מתוך ניסיון זה מארח מרחב התערוכה פרגמנטים חומריים, צורניים וצליליים, שמהדהדים שוטטות וסיור. העבודות מעידות על פרשנויות שונות למושג הנזיל של מרחב וציבוריות, תוך בחינת גבולות בין תנועה ושהייה, ביטוי עצמי ושייכות קולקטיבית, יחיד, קבוצה וממסד. ההטרוגניות של הקבוצה ניכרת בריבוי החומרים, התכנים והדימויים בתערוכה. ריבוי המבטים וההרהורים על שיטוט מעלה אל פני השטח שכבות שהרציונל והסדר העירוני המוכר מסתירים בדרך כלל מעינינו. באופן זה מתפקד חלל התערוכה כסוג של חלל תיירות אבסורדי, שמציע התבוננויות שונות על תופעות עירוניות
עבודת הווידיאו של דן רוברט להיאני מתעדת סיור תלול בין שתי שכונות, אזור התעשייה תלפיות ובית צפאפא, תוך הסטת המבט לפער הגיאוגרפי ביניהן כביטוי לאי-צדק מרחבי וחברתי בולט. עבודת הווידיאו של אבנר פינצ’ובר, המבוססת על סיור עצמאי עם “הניידת לריתוך ציבורי”, מתחקה על סימני ריתוך שפינצ’ובר השאיר בשטח. אי-גילוים מעורר סוגיות בדבר אחריות אזרחית, אסתטיקה ושימושיות והרהור מוסרי בדבר אפשרויות הקיום במרחב העירוני הזנוח. עבודת וידיאו בדמות דיפטיך של דפנה טלמון חושפת פרגמנטים מתוך טיול לילי, ממאה שערים לכיוון הכותל, שמסתיים עם הזריחה בטקס אישי המוביל לשמחה, ולצדם פרגמנטים מתוך טקס אישי יומיומי של טלמון — שחייה בבריכה — המבקשים דיון בעצם הרדיפה אחר שמחה והאחיזה בה
המיצב הפיסולי של הדס דוכן כולל הליכת אודיו, שיוצאת מתוך הגלריה אל מרחבי החוץ ומכַוונת לפעולה של הבאת מנחה ל”מקדש”. השיטוט הפרטי הופך השתתפותי בפעולת צבירת המנחות, ואלה הופכות לחלק מהפסל שנמצא בתהליך של השתנות מתמדת. גם העבודה הקולית של רות חוף מציעה חוויה אישית של שיטוט, אך כזה שנכנס פנימה אל תוך הזיכרון האישי והדמיון. קולה מזמין אותנו להצטרף אל המיצב השולחני בחלל הגלריה ולהתנסות בפעולה מהופכת של כתיבת מכתבים לעצמנו מאדם אחר
אגוסטין חאיס, במיצב מותאם-מקום מבוסס חומרים רישומיים ופדגוגיים, מזמין אותנו להחלפת מידע והשראה בין אתרים שמסמלים קונפליקטים פוליטיים בירושלים לפעולות אמנות אקטיביסטיות בצ’ילה וארגנטינה. ההליכה הלוך ושוב בזמן ובמרחב היא בסיס לשיעור פרפורמנס בגלריה ולסיור רגלי שעובר בכיכר פריז, בית הקברות המוסלמי בממילא ומוזיאון הסבלנות. במיצב הסאונד “א-נחנו” של חוֹלֶקֶט ~ אוּרי קָרין, הסאונד הקבוצתי פורט על נימים עתיקים בהשראת המקהלה היוונית בטרגדיה: משקף את הרהורי הדמויות, מנתח את מצבן הדרמטי ומחווה דעה כדי לסייע לנו לנקוט עמדה. אך הדימוי נעדר, ואת קול התבונה, שהמקהלה המקורית נועדה לשחזר, מחליף קול הרגש.
—————————–
המונח “השוואת ריכוזים”, הלקוח ממדעי הטבע, מתאר תופעה של תנועה עצמית מתמדת של חומרים שנודדים מריכוז גבוה של חלקיקים לריכוז נמוך, או מצד אחד של קרום חדיר לצדו השני, עד למצב סופי של שוויון ריכוזים. בהשאלה משמש המונח לתיאור תהליך הדרגתי של השפעה ולמידה בין אינדיבידואלים בקבוצה, שנוצר כתוצאה מקשר מתמשך ביניהם, בשאיפה למצב של שוויון בין א.נשים, חומרים, כלים ותפיסות עולם — כפי שקרה בפעילות הסטודיו הקבוצתי של הרזידנסי.
ארוחת בוקר משותפת
יום ו, 12.11, 10:30
במסגרת תכנית הרזידנסי במעמותה (בתום הסגרים, 2021) התקיימו מפגשים במתכונת של סטודיו קבוצתי, שבו חברי הקבוצה חלקו תהליכי עבודה ופרקטיקות ביחס לפרפורמנס, ציבוריות, אקטיביזם ומוסר ובדקו את יחסי הגומלין בין תנועה עצמית, תנועה קולקטיבית ומרחב. דרך ארוחות בוקר משותפות במרחבים ציבוריים בעיר ביקשו האמנים לעכל את מה שהיה ואת מה שמונח לפניהם – האפשרות לפעול מחד והמרחב הפתוח מאידך. סביב קו המתאר המלבני שהתווה שולחן האוכל נוצר מארג משתף של רעיונות והשראה, שסיפק נשימה. בהשראת תהליך זה נקיים ארוחת בוקר משותפת ופתוחה לכל מי שחפץ להצטרף, לפטפט, לחלוק ולשתף בהרהוריו.
נשמח אם כל אחד/ת שמגיע יביא איתו/ה משהו קטן לכיבוד.
סיורים במסגרת התערוכה
טופס הרשמה (הסיורים בחינם. ההרשמה מוגבלת ל-15 משתתפים בלבד לסיור)
בעקבות אותן ארוחות בוקר יצאו האמנים אל נקודות שונות בעיר, בדמות סיורים שהובילו א.נשי הקבוצה. הסיורים ביטאו חוויות עירוניות אישיות, יומיומיות, מסלולי הליכה פיזיים ותודעתיים, שקראו תיגר על דרכים ומסלולי שיטוט עירוניים מוכרים. מתוך ניסיון זה מארח מרחב התערוכה פרגמנטים חומריים, צורניים וצליליים, שמהדהדים שוטטות וסיור. העבודות מעידות על פרשנויות שונות למושג הנזיל של מרחב וציבוריות, תוך בחינת גבולות בין תנועה ושהייה, ביטוי עצמי ושייכות קולקטיבית, יחיד, קבוצה וממסד
22.10- מתחקות/ דפנה טלמון
סיור לילי במסגרת עבודתה של דפנה טלמון. הסיור ייצא ממאה שערים לכיוון הכותל, ויסתיים עם הזריחה בטקס אישי המוביל לשמחה. נפשג בכיכר השבת בשעה 04:40. יש להביא לבוש למזג-אוויר קרי
5.11- « En danseuse »/ דן רוברט להיאני
נסייר באזור התעשייה תלפיות ובית צפאפא, תוך הסטת המבט לפער הגיאוגרפי ביניהן כביטוי לאי-צדק מרחבי וחברתי בולט. הסיור ייצא מהסטודיו של דן בסדנאות האמנים ויסתיים בבית צפאפא. איסוף מרחוב האמן 26 בתלפיות, בשעה 11:00
19.11- א-נחנו/ הסיור / חוֹלֶקֶט ~ אוּרי קָרין
אנחנו/ נסייר במוסררה, אחת השכונות המסויירות ביותר בירושלים. הסיורים במוסררה לרוב מתמקדים בנושא מסויים או בזווית מסויימת להתבונן דרכה בשכונה. לא כך במקרה שלנו – נבוא לפגוש את אשר יבוא לפגוש אותנו. הכלי המרכזי שהמדריכים משתמשים בו הוא הדיבור. אולם
.אנחנו/ זוהי הזמנה להשתתף בסיור הא־נחנו, לחוות אותו וגם (לפרק זמן קצר מתוכו) להדריך אותו
.יום שישי, 19.11 בשעה 11:00. נקודת המפגש תישלח לאחר ההרשמה
26.11- מבוא לאקטיביזם אמנותי בדרום אמריקה/ אגוסטין חאיס
במיצב מותאם-מקום מבוסס חומרים רישומיים ופדגוגיים, מזמין אותנו אגוסטין להחלפת מידע והשראה בין אתרים שמסמלים קונפליקטים פוליטיים בירושלים לפעולות אמנות אקטיביסטיות בצ’ילה וארגנטינה. ההליכה הלוך ושוב בזמן ובמרחב היא בסיס לשיעור פרפורמנס בגלריה. השיעור יתחיל בשעה 11:00. במרכז לאמנות ומחקר מעמותה
3.12- החלפת שינוי/ אגוסטין חאיס
בעקבות עבודתו של אגוסטין שמזמין אותנו להחליף מידע והשראה בין אתרים שמסמלים קונפליקטים פוליטיים בירושלים לפעולות אמנות אקטיביסטיות בצ’ילה וארגנטינה, נצא לסיור רגלי שעובר בכיכר פריז, בית הקברות המוסלמי בממילא ומוזיאון הסבלנות. איסוף מכיכר פריז בשעה 11:00
טופס הרשמה (הסיורים בחינם. ההרשמה מוגבלת ל-15 משתתפים בלבד לסיור)
תור לאמן 2021
יום ד’, 27.10, 18:00
במסגרת פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית בירושלים, יתקיימו מפגשים אינטימיים עם אמנים שונים ברחבי העיר, ובין היתר עם אמני ואמניות התערוכה הנוכחית. זוהי הזדמנות ייחודית לקבל הצצה אל מאחורי הקלעים, להכיר את הרבדים הסמויים של היצירה ואף לקחת חלק בפעולה האמנותית עצמה.
האמנים המשתתפים: הדס דוכן, דפנה טלמון, אבנר פינצ’ובר, חוֹלֶקֶט ~ אוּרי קָרין, אגוסטין חאיס, דן רוברט להיאני
טופס הרשמה (חלק מהמפגשים במעמותה וחלק בסדנאות האמנים)
تَراكيز مُتكافِئة
هداس دُخان، أجوستين خايس، روت حوف، دَفنة تلمون، دان روبرت لهياني، بينتشوفير، حوليكت ~ أوري كارين
شرعنا بالالتقاء في نهاية الإغلاقات (شباط 2021). عندما فُتِح العالم لنا ومن حولنا، بدأنا باجتماعات برنامج الريزيدنس (الإقامة الفَنِّية) مرّة كل أسبوعين في معموتة بهدف التَعَمُّق بموضوع يخصنا جميعًا: “الأداء في الحيِّز العام. صخب الإثارة ملأ أرجاء المكان: تحرُّك، تواصل اجتماعي، قطع مسافات بسرعات مختلفة من أجل أن نلتقي معًا للتحدُّث والعمل. عُقِدَت الاجتماعات على شكل استوديو جماعي، حيث شاركنا صيرورة وممارسات العمل فيما يتعلق بالأداء، العمومية، النشاط والأخلاق وفحصنا العلاقات المتبادلة بين الحركة الذاتية والحركة الجماعية والمكان.
في وجبات الإفطار المشتركة في الأماكن العامة في المدينة، حاولنا استيعاب ما حصل وما الذي كان ينتظرنا — إمكانية العمل من ناحية والمساحة المفتوحة من ناحية أخرى. حول أضلاع طاولة الطعام المستطيلة، نَسَجنا أفكارنا وإلهامنا، الأمر الذي مدَّنا بالرّاحة. على الرغم من أن محيط الطاولة محدد إلا أننا قمنا بسحب خطوط مستقلة منه إلى نقاط مختلفة في المدينة، على شكل جولات بقيادة أعضاء من المجموعة. عَبَّرَت الجولات عن الخبرات المدنية الشخصية، اليومية، طرق السير الجسدية والعقلية، والتي تَحَدَّت الطرق المدنية ومسارات المشي المألوفة.
يقدم المعرض المُجَسَّمات، أعمال الفيديو، الأصوات والأداء الذي تم إنشاؤه نتيجة للجولات، في محاولة لجلب الخارج إلى الداخل، لمنحه تمثيلاً أو تعبيرًا بلاستيكيًا في مساحة الغاليري. من هذه التجربة، تستضيف مساحة المعرض شظايا مادية، شكلية وصوتية، يتردد صداها مع التجوال والتجول. تشهد الأعمال على تفسيرات مختلفة لمفهوم الحيِّز والعمومية المرن، من خلال فحص الحدود بين الحركة والبقاء، التعبير عن الذات والانتماء الجماعي، الفرد، الجماعة والمؤسسة. يتجلى عدم تجانس المجموعة في تعدد المواد، المحتوى والصور في المعرض. إن تعدد النظرات والانعكاسات على التجوال يجلب إلى سطح الأرض أمور التي يخفيها عن أعيننا عادة المنطق والنظام الحضري.
يوثق فيديو دان روبرت لهياني جولة شديدة الانحدار بين حيين، منطقة تلبيوت الصناعية وبيت صفافا، عن طريق لفت أنظارنا إلى الفجوة الجغرافية بينهما كتعبير عن ظلم مكاني واجتماعي بارز. يتتبع عمل الفيديو الذي صنعه آفنر بينتشوفير والذي يستند على جولة مستقلة مع “مركبة اللحام العمومية”، علامات اللحام التي تركها بينتشوفير في الخارج. يثير عدم ايجادهم لهم قضايا المسؤولية المدنية، الجماليات، قابلية الاستخدام والتفكير الأخلاقي في إمكانيات الوجود في الحَيِّز المدني المُهمَل. يكشف عمل الفيديو الخاص بدَفنة تلمون، والذي يأخذ شكل لوح مزدوج، عن شظايا من مسيرة ليلية لامرأة، من مئة شعاريم بسيرها تجاه الحائط الغربي، والذي ينتهي مع شروق الشمس في حفل شخصي، جنبًا إلى جنب مع أجزاء من طقس خاص ويومي لتالمون — السباحة في البركة — والذي يتطلب السعي لمناقشة المطاردة بعد الفرح والتمسك بها.
يشتمل تمثال هداس دُخان نزهة صوتية التي تخرج من الغاليري إلى المساحات الخارجية وتهدف إلى إحضار قربان إلى “المعبد”. يصبح التجوال الخاص تشاركيًا في تجميع القرابين، وتصبح هذه جزءًا من التمثال الذي هو في طور التغيير المستمر. يقدم العمل الصوتي لروت حوف أيضًا تجربة شخصية للتجوال، ولكنها تجربة تدخل في الذاكرة الشخصية والخيال. يدعونا صوتها للانضمام إلى المُجسَّم المكتبي في مساحة المعرض وتجربة الفعل المعكوس لكتابة الرسائل إلى أنفسنا من شخص آخر.
يدعونا أجوستين خايس، في مُجَسَّمٍ قائمٍ على التكيف يعتمد على مواد رسم ومواد تربوية، إلى تبادل المعلومات والإلهام بين المواقع التي ترمز إلى الصراعات السياسية في القدس والأنشطة الفنية الناشطة في تشيلي والأرجنتين. المشي ذهابًا وإيابًا في الزمان والمكان هو الأساس بدروس الأداء في الغاليري وبالجولة سيرًا على الأقدام في ميدان باريس ومقبرة ماميلا الإسلامية ومتحف التسامح. في عرض الموسيقى التصويرية “آ-نحنو” (نحن) الذي أقامته حوليكت ~ أوري كارين، يعزف صوت المجموعة على أوتار آلات قديمة مستوحاة من الجوقة اليونانية في التراجيديا: يعكس انعكاسات الشخصيات، تحلل موقفهم الدرامي وتعبر عن بعض الآراء لمساعدتنا في اتخاذ موقف. لكن الصورة غائبة، وصوت العقل، الذي كان من المفترض أن تعيده الجوقة الأصلية، يُستبدل بصوت العاطفة.
——————————————–
يصف مصطلح “تراكيز متكافئة”، المأخوذ من العلوم الطبيعية، ظاهرة الحركة الذاتية المستمرة للمواد التي تنتقل من تركيز عالٍ للجسيمات إلى تركيز منخفض، أو من جانب واحد من غشاء منفذ إلى الجانب الآخر، إلى حالة نهائية من تساوي التراكيز. يستخدم المصطلح المقترض لوصف عملية تدريجية للتأثير والتعلم بين الأفراد في مجموعة، والتي تم إنشاؤها نتيجة لاتصال مستمر بينهم، في السعي لتحقيق حالة من المساواة بين الأشخاص، المواد، الأدوات ووجهات النظر العالمية – مثل ما حدث في لقاء الاستوديو الجماعي.
عيريت كرمون-بوبِر، القَيِّمة
* ستقام الجولات والفعاليات خلال أيام المعرض.
المعرض بدعم من الإدارة الثقافية، بلدية القدس وصندوق القدس
مركز معموتة للفنون والبحوث في بيت هانسن
الإدارة الفنية وإدارة عامة: مجموعة سلا- منكه | مساعدة القيّمة ومديرة المشاريع: جالي قصير| إدارة تقنية وإنشاء: شمري حجاي| تصميم جرافيكي: مايا شليفر | صوتيات: أمير بولتسمان | تحرير النص: عنبال كيدار | ترجمة للعربية: نغم أبوليل | ترجمة للإنجليزية: تمار كوهين