פרוייקטים שנעשו בהנסן
חיה בסרט (תערוכה)
ב-29 בדצמבר נפתחה תערוכה בשם “חיה בסרט – על אולמות קולנוע ליסבון בהיסטוריוגרפיה של המזרח התיכון”. בפרויקט, המשלב אמנות, קולנוע ופרפורמנס, ישתתפו שמונה אמנים שהיו בעבר ברזידנסי במעמותה בעין כרם: אסיה לוקין, איתמר מנדס-פלור, גיא יצחקי, הגר גורן, הדסה גולדויכט, זמר ס”ט, ירדן ארז עינת אמיר, וקבוצת Sala-manca, שגם אוצרת את הפרויקט.
הכניסה ל”חיה בסרט” היא בכל שעה עגולה (ראו שעות וימים מדויקים מעלה) את הצופים מובילה סדרנית קולנוע בשם אסתר, נערה חרדית שחזרה בשאלה והתאהבה בסדרן בית הקולנוע “ליסבון”, שפעל במרתפיו של בית המצורעים בעיר ליסבון שבפורטוגל בין 1963 ל-1973 (בתקופת הדיקטטורה של סלזאר – בכך הצליח להיות מוקד מחתרתי לפעילות של לוחמי החופש, מתחת לאפו של המשטר). בעקבות אהבתה לסדרן התאהבה גם באמנות הקולנוע, ובגלל האהבה סולקה מביתה.
אסתר מדריכה את הצופים בחללים השונים שבמרתפיו של בית המצורעים לשעבר, שבו שוחזר בית הקולנוע “ליסבון”. המונולוגים של הסדרנית, שפעם הייתה שומרת במוזיאון של העכשווי, , יובילו את הקהל בין עבודות במדיומים שונים שמרכיבות את התערוכה (מיצבים, מיצגים, סרטים, הקלטות ועוד).
הפרויקט “חיה בסרט” עוסק בפערים בין המציאות ובין הייצוג החזותי שלה, בין המציאות לדמיון, בין הקולנוע כבריחה לקולנוע ככלי ביקורתי, בין האליטיסטי למחתרתי, בין הסינמטק לסינמה סיטי. הפרויקט הוא היסטוריוגרפיה סובייקטיבית של מדע הקולנוע, של תולדות מוסד הסדרן (או של סדרנית אחת), של הקשר בין הנראה למוסתר, בין האחר לחירות, בין המסך למסתתר מאחוריו.
כתובת: בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים || כניסה חינם
לבירורים נוספים: mamutita.art@gmail.com
התערוכה בתמיכת קרן משפחת אוסטרובסקי ומנהל התרבות
……………….
.ל.קו הגבול – שני אירועי מיצג במסגרת הביאנלה לרישום. ללחוץ כאן
האמנים המשתתפים: שירה לגמן בשיתוף אנסמבל מוסיקה נובה, הדס עפרת, עדי קפלן ושחר כרמל יחד עם דודו כרמל ומוזיקאים אורחים, לזלי רובין-קונדה, ג’וזף שפרינצק
אומנים אורחים: גיא יצחקי ודפי ספונר, רונן אידלמן ויונתן אמיר
אוצרים: sala-manca
“קו הגבול” הם שני אירועי מיצג בהם יוצגו עבודות חדשות שנוצרו מתוך התייחסות למרחב של בית המצורעים לשעבר על שם הנסן ועוסקות בקרטוגרפיה, מיפוי ורישום במרחב.
קרטוגרפיה, כתחום ידע המקדד את המרחב והעוסק בסימון קשרים שבין חלל לזהות, מבטאת באמצעים רישומיים תפיסות עולם פוליטיות, כלכליות, וחברתיות כמו גם משמרת ומכוננת תפיסות זהות. העבודות ב”קו גבול” יציעו מיפוי אחר של המרחב, בין אם בקריאה מחדש במפות קיימות או ביצירה של מפות פואטיות אלטרנטיביות.
חומת בית הנסן – אשר סימנה את ההפרדה בין חיים נורמליים ללא נורמליים – משמשת כקו הגבול, כנקודת המוצא הראשונית לחלק מהעבודות. החומה של הנסן, שאריות של הגנה עצמית של החוץ כנגד הפנים, מסמנת מרחב של גטו, של גלות בתוך העיר ומשמשת כמטפורה אדריכלית המתכתבת גם עם חומות אחרות. העבודות בסדרת המיצגים עוסקות במושג הרעיוני והקונקרטי של קו הגבול: רישומו, מחיקתו או טשטושו. קו הגבול מופיע בעבודות כקו צורני או מטפורי המפריד ומאחד בין שני צדיו, מייצר מצבים של מעבר, חסימה, תהום או יעד ומופיע במפגש עם סוכנים המסמנים את קיומו: מכס, משטרה, מעבר גבול, עימות בין בעלי אינטרסים.
החתירה למרחב אוטופי נטול גבולות, תכנון של מרחב ללא קווים, היה חלומו של האדריכל רודריגז (שם העט של ז’ואו דלגדו), שחתם בכרטיס הביקור שלו “אדר’ רודריגז – תוכניות בלי קווים: אדריכל על חבל דק”.
האירועים מתקיימים בשיתוף מרכז “דעת המקום” לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי המודרני מייסוד אייקור בית הספר לאמנויות, האוניברסיטה העברית בירושלים; ו- The Underground Academy.