הנשק היחיד שיש לי הוא הנוצה | מנדס-פלור, לנדאו ופינסקי, זקס

Language:

Upcoming Events

There are no upcoming events at this time.

הנשק היחיד שיש לי הוא הנוצה | מנדס-פלור, לנדאו ופינסקי, זקס

"הנשק היחיד שיש לי הוא הנוצה" | איתמר מנדס-פלור, ערן זקס, איילה לנדאו וליאור פינסקי

פתיחה: שבת, 30.12.17, בשעה 19:00 | אוצרים: ליאור פינסקי וקבוצת סלה-מנקה

שעות ביקור: שני ושלישי 12:00–16:00; רביעי, 14:00–18:00; שישי , 10:00–14:00

"הנשק היחיד שיש לי הוא הנוצה" היא תערוכת סאונד המורכבת משלוש עבודות של ארבעה אמנים – איילה לנדאו וליאור פינסקי, איתמר מנדס-פלור וערן זקס. העבודות, המוצגות בחלל-מקלט בבית הנסן, עוסקות ברגעים עדינים של שתיקה, על אי-הוודאות והאיום הטמונים בה.

מקום מסתור, תנועה לא צפויה, נופים מדומיינים המשחזרים פעולות במרחב הפתוח (פסל גינה יפני, יער נוצות, עיר שהוסגרה) – שלוש היצירות תלויות בתנועה כדי להתקיים; ללא תנועה אין איזון, אמר אלברט איינשטיין. במתח הזה שלפני התנועה, על הרצף שבין התפרצות לוואקום, נשמע קולו של ז'ואו דלגדו (1921–?1976), המתריס מול מאתגריו: "הנשק היחיד שיש (לנו) הוא הנוצה".

כל האמנים המשתתפים בתערוכה היו בשהות-אמן במעמותה תקופות ארוכות. העבודות שיצרו לאחר תום שהותם שבות למרחב הדיון והמחשבה התת-הכרתי של המרכז לאמנות ועיצוב בית הנסן, אל מרתפי בית-המצורעים לשעבר, שהוא למרבה הפרדוקס אחד המרחבים המעטים שבהם ניתן (עדיין) לחשוב בשקט על אפשרות של מציאות אחרת.

על היצירות והאמנים

"שדה" | איתמר מנדס-פלור

הצבה פיסולית של נוף נוצות. התנועה העדינה, המינימליסטית, של הנוצות, המגיבות לכל משב, היא כמעט בלתי נראית; סיסמוגרף של נוכחות חולפת, אַיִן המקבל נפח וחומריות. "שדה" היא יצירה נוספת של מנדס-פלור בסדרה של יצירות פיסוליות המשנות מעט את דרכי ההצבה המוכרות של האובייקט כדי לייצר עולם פואטי של נוכחות קסומה.

איתמר מנדס-פלור, יוצר רב-תחומי העוסק בפיסול, ציור וצילום, הוא אחד מהאמנים הבולטים בסצנה הירושלמית. מנדס-פלור משתתף זה כמה שנים ברזידנסי במעמותה, שבמסגרתה לקח חלק בפרויקטים רבים; בין השאר יצר את "סוכת נצח" יחד עם ישעיהו רבינוביץ' וקבוצת סלה-מנקה והיה האמן-אורח היחיד והאחרון של המלון פרדייז-אין. מנדס-פלור הציג במעמותה בעין-כרם ובבית הנסן, במוזיאון המדע ובמסגרות אחרות. עד לאחרונה יזם וניהל עם שותפים את הפעילות התרבותית בבית הגת בעין-כרם.

http://itamarmendesflohr.wixsite.com/itamar

Lascia Vibrare"" | ערן זקס

עבודה לטקסט מוקרן וסאונד שמקורו בארבעה רמקולים, המבוססת על חומרים שאסף ערן זקס בשכונת קייטון הנטושה שבחברון. העבודה נוצרה מתוך רצון לאפשר לדברים להדהד בעצמם, את עצמם ובינם לבין עצמם, ולא רק במובן האקוסטי. הריקנות של השכונה הפלסטינית הנטושה מזמנת מפגש שכזה.

העבודה מתכתבת עם מעמדה של העדות הפורנזית. תורת המשפט מעניקה לעדויות הפורנזיות מעמד מיוחד: הדברים משמשים עדים, ולעדותם תוקף חד-משמעי, מדעי, אובייקטיבי. עדות הדברים נתפסת כחסינה מפני ההטיות השקריות שהשפה האנושית מאפשרת. בכל מפגש של השפה עם הדברים נותרת שארית; השפה יודעת להסתיר אותה היטב. ואולם, המפגש עם עוול מוחלט מותיר שארית שהשפה אינה יכולה לכסות.

העבודה "Lascia Vibrare" תוצג בבית הקולנוע ליסבון שבמעמותה.

ערן זקס הוא אמן-סאונד, מוזיקאי ומרצה. זקס מתמקד ביצירה וקידום של מוזיקה חדשה, בטווח הרחב שבין נויז ואמנות סאונד לבין קומפוזיציה כלית. זקס, שלו תואר שני באמנות הסאונד מבארד קולג' שבניו-יורק, מלמד במחלקה למוזיקה חדשה בבית-הספר לאמנות מוסררה למן הקמתה. זקס זכה ב"גביע האמן המתמיד" על השתתפותו בכל אירועי "הערת שוליים" בירושלים, שלהם היה חלק חשוב בעיצוב גישתו האמנותית.

http://eransachs.wordpress.com 

"מנגנון מס' 5 (דחליל)" | איילה לנדאו וליאור פינסקי 

פסל קינטי שנולד בהשראת הדחלילים היפניים – מנגנון מכני המונח לרוב בתוך פלג זורם ומפיק בעזרת תנועת המים שבתוכו רעש קבוע. הדחליל נועד להרתיע את חיות הבר ולהרחיקן מיבולים ומגינות. איילה לנדאו וליאור פינסקי בחרו להתיק את הפסל מן החוץ ולהציבו בחלל סגור, המרחיק אותו ממשמעותו הפונקציונלית. הרחקה זו מייצרת מערכת חדשה של יחסים בין הפסל לסביבה; הפסל הופך מתופעה משלימה (תפקיד השומר) לאובייקט עצמאי. תכונותיו הסונוריות והאסתטיות מקבלות את מרכז הבמה, ופעולתו הופכת מדוחה לנחשקת.

בעבודה זו לנדאו, הנוהגת לשטוף את יצירותיה בצבעוניות עזה, משחקית ובוהקת, פוגשת את תוככי המנגנון האפלולי והמונוכרומטי של פינסקי. הסתירה והמתח בין שני האמנים מהדהדים את אופיו של האובייקט, המשלב בין שתיקה לרעש ובין הפונקציונלי לאסתטי.

איילה לנדאו, פסלת וציירת, השתתפה בתערוכות רבות במוזיאונים ובחללי תצוגה שונים. לנדאו עושה שימוש בחומרים יומיומיים (גבס, בטון, בדים) ורדימייד (רהיטים, כלי בית, פסולת בניין), ויוצרת מהם פסלים פנטסטיים הבוחנים את מושג היופי.

 www.ayalalandow.com

ליאור פינסקי הוא מוזיקאי ואמן סאונד. מיצבי הסאונד שלו מורכבים מאלמנטים קינטיים ותכנות פיזי ודיגיטלי ומשלבים סינתזה אנלוגית, סאונד האקינג ואקוסטיקה. פינסקי, שהיה חלק מתוכנית הרזידנסי של מעמותה במשך שנה וחצי, בוחן בשנים האחרונות תופעות של ציפייה ומימוש ואת אי-שלמותה של המכונה.

www.liorpinsky.com

===

"Azazel" אינו פסטיבל ואינו מופע; הוא ירידה לשמים. שוליים במרכז. צעקה מן השתיקה. המרתפים שבעליית הגג. זהו אירוע חד-פעמי המורכב ממופעים קצרים של מוזיקאים מהייחודיים והמעניינים הפועלים כיום בישראל. Azazel הוא שמה של הקליינקונסטבינע (הבמה הזעירה) הראשונה בפולין (1926). בספרות המדרשים עזאזל הוא אחד מהמלאכים הנופלים, זה שמרד וסירב לחזור.