יום שישי 6.2.2015 ב-10:00 שיח בנושא: תאופיק כנאן מנהל בית המצורעים בין השנים 1919-1948 ופולקלוריסט. אמנים משתתפים: חנאן אבו חוסיין, ישעיהו רבינוביץ, קבוצת סלה-מנקה.
תאופיק כנעאן | מנהל הלֶפּרוֹסאריוּם יֶזוּס הילפֶה) עזרת ישו (
בבית ג’אלה למשפחה ערבית נוצרית לותרנית.אביו היה 1882- תאופיק כנעאן נולד ב הכומר הלותרני הערבי הראשון.הוא למד בבית ספר התיכון”שנלר”ובמסגרתו קיבל עבר עם משפחתו לביירות ושם למד רפואה בקולג’הסורי 1899- חינוך גרמני.ב הפרוטסטנטי,סיים את לימודיו בהצטיינות והצטרף לסגל של בית החולים הגרמני .(הם התגוררו Eilender) נשא לאישה את מרגוט איילנדר 1912 בירושלים.בשנת
1948-ל 1919 בשכונת מוסררה בירושלים,ושם פתח כנעאן גם מרפאה פרטית.בין היה המנהל הרפואי של בית החולים למצורעים וערך בו כמה ניסויים פורצי דרך בטיפול במחלה.
במקביל לעיסוקו הרפואי היה כנעאן לאחד מאבות הפולקלוריסטיקה הפלסטינית ועסק בחקר המורשת החיה הפלסטינית.בחיבור בין הפרקטיקה הרפואית ובין חקר הפולקלור ערך כנעאן מסעות לאזורים הכפריים של פלסטין.שם אסף תרבות חומרית,ערך תצפיות וניסה להציג תמונה שונה מזאת שהוצגה בספרות המסע שתיארה את חיי הפלסטינים והבדואים כביטוי”אותנטי”לחיי התנ”ך.הוא חקר את הקשר בין דת עממית,מאגיה ושיגעון והתחיל באיסוף של קמעות,שחלק מהם קיבל כתשלום תמורת הטיפול הרפואי שנתן לתושבי האזורים הכפריים .
מבחינת השקפתו הפוליטית ניהל לתקופה מסוימת דיאלוג עם יהודה-לייב מאגנס,נשיא האוניברסיטה העברית ואיש ברית שלום,על מדינה דו-לאומית ובמקביל החל לפתח עמד בראש משלחת רופאים ערביים שדרשה 1934 תודעה לאומית פלסטינית.בשנת משלטונות המנדט להגביל את מתן רישיונות העבודה לרופאים יהודיים,שרבים מהם עלו
באותה עת מגרמניה הנאצית.בעת המרד הערבי הגדול היה כבר פעיל ודובר מרכזי של התנועה הלאומית הפלסטינית.הוא היה ממנסחיה הראשונים של”הבעיה הפלסטינית,”שנבעה, לטענתו,מקשר של הציונות והאימפריאליזם הבריטי לדחוק את הילידים הערביים מעל אדמתם. ביום הכרזת מלחמת העולם השנייה נאסר כנעאן עקב התנגדותו למשטר המנדט ונכלא בכלא עכו למשך חודשיים. מאותה עת ניתק את קשריו החברתיים עם יהודים .
אוסף הקמעות של תאופיק כנעאן באוניברסיטת ביר זית
קמעות הפך 1,400-הצגת חלק מאוסף הקמעות של תאפיק כנעאן,שהיה מורכב מכ
הוצג חלק 2014 להיות לאחד הפרוייקט שפותחו ביוזמת המוזיאון של העכשווי.כבר ביוני מן האוסף כפי שהביאו אותו לתצוגה שלושה אמנים שהוזמנו לקחת חלק בפרויקט:
חנאן אבו חוסיין בחרה להתייחס למדליון אחד מתוך האוסף ובו הכתובת:ﻳـﺎ ﻛـﺎﻓـﻲ ﻳـﺎ ﺷـﺎﻓـﻲ -20 )יא כאפי יא שאפי-“אלוהים נותן,אלוהים מרפא.(“היא יצקה על פיו בבטון כ מדליונים מוגדלים ותלתה אותם על קיר המבנה כקמעות לבית החולים עצמו.היום הצבת מושחזרת שוב בחדר שבקומה התחתונה של המבנה.
ענת בר-אל בחרה להתייחס לקווי המיתְאָר של בובות מאגיות: באמצעות הקרנת צילום מוגדל
של בובות על הקיר יצרה את קווי המיתאר שלהן על הקיר עצמו בקרמיקה לבנה,ובמהלך התערוכה שרטוטי הבובות”התקלפו”מהקיר וכך הן איבדו מכוחן ומנוכחותן.הכוח המאגי הלך ונעלם יחד עם הכוח הרפרנציאלי) ראו תמונה.(
ישעיהו רבינוביץ מציג שישה קמעות מתוך האוסף של תאופיק כנעאן באמצעות העתקה מדוקדקת מתוך צילומי הקטלוג הווירטואלי.
“הקמעות הפלסטיניים”של רבינוביץ מעלים שאלות על ניכוס תרבותי,על הבניה של אותנטיות,על ניכוס זיכרון ועל ציטוט עד כדי השתלטות.הם מתייחסים לא רק לקמעות הפלסטיניים של אוסף כנעאן באוניברסיטת ביר זית,אלא גם למושגים של בעלות,של כוח ושל פוליטיקה אמנותית.הפעולה שרבינוביץ בחר לעשות שִחזרה לא רק את הקמע המקורי אלא גם את הקשרו החדש כפריט בקטלוג. באמצעות העתקת התוויות שמקטלגי האוסף הוסיפו לקמעות נכלל בשחזור היבט מרכזי בחיי הקמע ,שהוא זהותו החדשה כאובייקט ממוין ,מקוטלג ופוליטי .
