מהלֶפּרוֹסאריוּם "יֶזוּס הילפֶה" (עזרת ישו) לבית הנסן

מעמותה עוסקת גם היא בחלקה בהיסטוריה של המבנה שבו היא שוכנת. זהו הלֶפּרוֹסאריוּם יֶזוּס הילפֶה (עזרת ישו), אשר נוסד כבית מחסה מבודד חולי צרעת. הוא הוקם על ידי הקהילה המוראבית הפרוטסטנטית- גרמנית בשנת 1867 ושכן במשך עשרים שנה בבניין שנמצא היום ברחוב אגרון בירושלים. ב 1887- עבר המוסד למבנה חדש בשכונת טלביה, שתוכנן בידי קונרד שיק.
"חומות גבוהות מקיפות ומסתירות את המבנה, שנבנה במקום מבודד הרחק מחומות העיר העתיקה והיה למוקד משיכה של סיפורים אין-ספור על המתרחש בפנים", נכתב בדף התערוכה ההיסטורית המוצגת בבית החולים. עד 1948 רוב החולים היו ערבים מוסלמים והאחיות נוצריות. תאופיק כנעאן, פלסטיני נוצרי, היה הרופא הראשי בין 1919 ל 1948- . הוא היה מגיע לבית המצורעים פעם בשבוע והיה אחראי על העניינים הרפואיים והמחקריים וכן על קשרי החוץ . בעקבות הקמת מדינת ישראל עזב כנעאן את ירושלים או גורש ממנה. לפי גרסתו של סלים תמרי, כנעאן לקח את החולים הערביים מבית החולים בירושלים ועבר עמם לסילוואן, ושם שהו עד שהקים מאוחר יותר בית חולים למצורעים מצפון לרמאללה. לפי הדוחות של האחיות המוראביות יוהנה לארסן – הן שהובילו – בשנת 1953 ,(Ida Ressel) ואידה רסל (Johanna Larsen) 15 חולים לסילוואן, עד היווסדו של בית חולים למצורעים מצפון לרמאללה, ב 12.6.1960- . כך או כך, הפיכתה של אוכלוסיית המצורעים שנשארה בבית החולים בירושלים ממוסלמית ליהודית היא תופעה פוליטית ובעלת כוח מטאפורי ביחס לפוליטיקות של הפרדה.

[rev_slider Hansen]

ב 1950- רכשה הקרן הקיימת לישראל את בית החולים והעבירה אותו לניהולו של משרד הבריאות הישראלי. הוחלט לשנות את שמו של בית החולים מ"לֶפּרוֹסאריוּם יֶזוּס הילפֶה" ל"בית החולים הממשלתי על שם הנסן" (מגלה החיידק מחולל המחלה). עם הצלחת הטיפול האנטיביוטי במחלה, שהלך והשתפר במהלך המחצית השנייה של המאה ה– 20 , שוחררו בהדרגה מרבית החולים, ולאחר סגירת האשפוז בשנת 2000 פעל המקום במתכונת של מרפאת חוץ עד לסגירתו הסופית ב– 2009 , השנה שבה החליטה ממשלת ישראל להעביר את המבנה לרשות עיריית ירושלים לשם שיקומו והסבתו למתחם תרבות. כשהאתר נפתח בסוף 2013 הוא שינה שוב את זהותו וכונה רק "בית הנסן", כאילו היה זה ביתה של הרוח שבאה במקום ישו. היום בית הנסן הוא אתר תיירות אשר אמור לחשוף למבקרים בו את אחד המבנים היפים בעיר ואת ההיסטוריה המסתורית שלו. במתחם שוכנים תוכניות התואר השני של בצלאל, המרכז לאמנות ומדיה "מעמותה" וחללי תצוגה נוספים.
;