יוסף אבאד

הספר נוצר מתוך פרויקט בו מתוארים מרחבי שיטוט בשכונה בה גדלה רוקני בשנתיים האחרונות לשהותה באיראן בניסיון לשחזר ואף לבנות מחדש זכרונות באמצעות דימויים, קולות וטקסטים השאובים מזיכרונה ומסביבתה התרבותית. הצילומים בשכונה נעשו ממרחק של זמן ומקום ומבוססים בעיקרם על שחזור פעולות פשוטות – כגון הליכה לבית הספר שבו למדה האמנית – לצד פעולות המבקשות ליצור זיכרונות חסרים, דוגמת נסיעות מחוץ לשכונה בטהראן ושוטטות בלילה.

בראשיתו בוצע הפרויקט יוסף אבאד מתוך שיתוף פעולה בין רוקני ובין אמנית איראנית א' תושבת ארצות הברית, עם תום הצילומים, החליטה א' לפרוש מהפרויקט בשל חששה מפני הסכנה שנשקפת לה משיתוף פעולה עם אזרחית ישראלית. ניתוק היחסים ביניהן הצמיח יצירה חדשה, ספר המתעד את ההתכתבות שניהלו שתי האמניות ברשת, אך מסתיר את זהותה של השותפה. היעדר השם והכתובת חושף את שבריריותו של הדיאלוג ומערער על ממשיותו.