Que se vayan todos! שיעופו כולם

ז'ואאו דלגדו, קבוצת סלה-מנקה בשיתוף אמיר בולצמן ואריאל ערמוני, ישעיהו רבינוביץ ומאיה שלייפר

״שיעופו כולם!״ היא סדרת אירועי אמנות, שבמרכזה תערוכה במעמותה בבית הנסן, המתייחסת להתארגנויות אזרחיות בארגנטינה בשלהי 2001, שנולדו כתגובה למציאות הפוליטית, הכלכלית והחברתית בניסיון להביא להחלפת השלטון. שיאם של האירועים הביא בדצמבר 2001 להחלטתו של הנשיא פרננדו דה לה רואה לנטוש במסוק את "הבית הוורוד" (משרד ראש הממשלה), שמולו התקיימו המחאות. ההתארגנויות, שצצו באופן ספונטני והעניקו קול וכוח לאזרחים, התייחדו בביטוייהן האסתטיים, הטקסטואליים, החזותיים והצליליים. היבטים אלו הם נקודת המוצא לתערוכה, שכותרתה היא הסיסמה שביטאה את היעדר הייצוג של העם בממשלה ואת האכזבה הגדולה מההנהגה הפוליטית. ההתארגנות והסיסמה שליוותה אותה, אשר הביאו בסופו של דבר להחלפת השלטון בארגנטינה ב-2001, היו השראה לתנועות אזרחיות במקומות שונים בדרום אמריקה.

סדרת האירועים מתחילה בפעולות במרחב הציבורי, לפני פתיחת התערוכה לקהל. פעולה אחת היא תלייה של כרזות עם הסיסמה "שיעופו כולם". פעולה זו נמצאת על התפר בין ציטוט, קריאה לשינוי וטיזר פרסומי לתערוכה. הפעולה השנייה היא שחזור של תהלוכות מחאה עממיות בשם ״קסרולאסו״ (cacerolazo) שהתקיימו בארגנטינה באותם הימים. בתהלוכות אלו התאחדו באופן ספונטני אזרחים ללא הזדהות פוליטית ספציפית בקרנבל אזרחי. סירי המטבח שלהם (cacerolas) הפכו לכלי נגינה שליוו את קריאתם לשינוי. מבלי לדעת, "בישלו" האזרחים בתהלוכות אלו את נפילתו של השלטון. בפעולה זו ציטטו, במודע או שלא במודע, פעולה אזרחית אחרת שבה, לפי המיתוס הארגנטינאי, התגברו תושבי בואנוס איירס על איום הכיבוש הבריטי באמצעות שפיכת שמן רותח מסירי המטבח על הצבא הבריטי הכובש. כך הפך כלי בסיסי במטבח לסממן מובהק של הצורך בשינוי ושילב בין הפוליטי למרחב הביתי, בין סימן של רעב לצליל של מהפכה.

התערוכה כוללת:

מיצב סאונד כמחווה ל״קסרולאסו" (שיתוף פעולה של סלה-מנקה עם אמיר בולצמן ואריאל ערמוני)
שחזור של מסוק הקרטון שבנו הארוריסטים (Erroristas), קבוצת אמנים אקטיביסטיים, בהפגנה בארגנטינה ב-2017, ושהממסד פירש כקריאה חד-משמעית להפלת השלטון הנוכחי, ללא אפשרות לפרשנויות מורכבות או פואטיות שאליהן התכוונו האמנים. השחזור הוא שיתוף פעולה של סלה-מנקה עם ישעיהו רבינוביץ.
חדר שיוקדש ליצרתו של האמן הפורטוגלי-ארגנטינאי ז׳ואאו דלגדו, אשר ביצירתו שאף להביא לשינוי המציאות באמצעות שירה ופרויקטים אמנותיים שונים.

בתקופת הצגת התערוכה יתקיימו אירועים נוספים וסדרת הקרנות של סרטים ועבודות וידיאו.

הפרויקט ממשיך את העיסוק של קבוצת סלה-מנקה בנושא גירוש שדים, שהחל בפרויקט "הדיבוק" בפסטיבל "קולה של המילה" ה-14, בפרפורמנס-סרט ״הדיבוק 1937-2017״ ובתערוכה ״אין מקום מרומם יותר ממקלטי הנוכחי״. מרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן | ניהול אמנותי: קבוצת סלה-מנקה | ניהול כללי: לאה מאואס

ניהול פרויקטים ואדמיניסטרציה: שחר בן-נון | ניהול טכני: יואב פיש | ייעוץ טכני והקמת תערוכה: איתמר מנדס-פלור | ייעוץ סאונד: אמיר בולצמן | משרד והפקה: תמר דרוזד | גרפיקה: מאיה שלייפר

התערוכה בתמיכת: מפעל הפיס, מנהל התרבות, עיריית ירושלים ובית הנסן.

No related events found.