19:30 | פתיחת התערוכה
׳נופים נפקדים׳ פרויקט מקבוצת סלה-מנקה בשיתוף ניר יהלום, קטורה מנור, עדי קפלן ושחר כרמל ומקס אפשטיין

20:30| הופעה של מקהלת גיא-בן הינום בהובלת נועם ענבר

בשלהי חורף 2016 החלה קבוצה של אמנים בפעולה סודית ויסודית במרתפים של בית-החולים למצורעים לשעבר בירושלים. האמנים – קבוצת סלה-מנקה, ניר יהלום, קטורה מנור ומקס אפשטיין – בנו ללא אישור העתק מדויק של סוכת עץ מצוירת מגרמניה (1850) המוצגת בחללי תצוגת הקבע של מוזיאון ישראל וידועה בשם “סוכת דלר”.
הם רכשו לוחות עצי סנדביץ’ שעברו תהליך של יישון, צילמו את הסוכה המקורית שבמוזיאון, קראו מאמרים על אודותיה ואף טסו לפישאך, עיירה קטנה בבוואריה, שם נבנתה הסוכה המקורית ומאוחר יותר, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוברחה לארץ-ישראל מאימת הנאצים. בפישאך פגשו כמה מן האמנים את ראש העיירה, ביקרו בקבריהם של בני משפחת דלר, בעלי הסוכה, סיירו בבית-הכנסת המקומי שהפך לקליניקה לרפואת שיניים – ותיעדו כל זאת בסרט.
במקביל, בירושלים, העתיקו האמנים עדי קפלן ושחר כרמל גלויות מהעיירה מן התקופה בצבעי פנדה.
ובאחד החדרים של מרתף בית-המצורעים נבנתה מחדש את אחת הסוכות היפות בעולם. ההעתק מושלם, למעט כמה הבדלים בינו ובין המקור – מהם ממשיים ומהם סמליים.
ירושלים, המצוירת על אחד מקירותיה של הסוכה המקורית, שתוארה כמושא לגעגוע, הפכה בעצם פעולת ההעתקה לסוג של הטבעת בעלות. הכפר הפסטורלי הגרמני, שצויר על שלושת הקירות האחרים של הסוכה המקורית, והיה תיעוד של הנוף המקומי, הפך בסוכה החדשה למחוז געגועים לקהילה שהושמדה ולעידן שאבד. שינויים נוספים שנעשו בהעתק הפכו אותו למעשה למקור: הסוכה שבמוזיאון היא אובייקט אתנוגרפי שמותר להביט בו, אולם אסור להיכנס לתוכו. ההעתק שיצרו האמנים העכשוויים הוא יצירת אמנות שמותר ורצוי להיכנס לתוכה, והיא כשרה לשימוש כסוכה לכל דבר.
גם הציורים עצמם עברו שינויים דקים אך משמעותיים: על קירות בית-הכנסת המצויר נוספו, בין השאר, כיתובי גרפיטי המלמדים על הפיכתו לקליניקה. גם שמותיהן של שתי משפחות, טורקית וגרמנית, המתגוררות כיום בבית משפחת דלר (בעלי הסוכה לשעבר), נוספו להעתק החדש.
הסוכה המועתקת מוצגת בתערוכה “נופים נפקדים” בבית הנסן בירושלים (בית-המצורעים לשעבר). בתערוכה מוצג גם הסרט “סוכת נצח”, פרויקט קודם של הקבוצה, המתעד את החדרתה של סוכה בדואית-יהודית למוזיאון ישראל ב-2015 – פעולה שהקדימה את הרעיון להבריח סוכה מן המוזיאון אל החיים. בין “סוכת הנצח” הבדואית-יהודית לבין הפסיפס החומרי, המטפורי וההיסטורי של “סוכת דלר” המועתקת בתערוכה “נופים נפקדים” מתקיים דיאלוג מורכב בין נוודות לבעלות, בין ארעיות כפויה לארעיות כערך דתי, בין נופים נפקדים לנופים ממשיים ובין פעולות אמנותיות מזמנים היסטוריים שונים, המנכיחות, כל אחת בדרכה, את הדרמה של תקופתה.

על מקהלת גיא בן הינום
אחרי הופעת פתיחת עונה מוצלחת במיוחד במוזיאון ת”א, מקהלת גיא בן הינום, שאין דומה לה באזורינו, חוזרת לבית הנסן. מובטחת חוויה פוערת חושים ומסדירת קרמה! למקהלת גיא-בן-הינום שהתחיל המוזיקאי נועם ענבר (הבילויים), שותפים לה זמרים קלסיים, מלחינים, זמרים-יוצרים, אמנים רב-תחומיים ועוד.

https://www.facebook.com/greatgehennachoir/
==
רשימת העבודות בתעורכה: סוכה מצויירת ממשפחת דלר (2017) (מיצב), קבוצת סלה-מנקה, ניר יהלום וקטורה מנור; ירושלים של יהוסף שווארץ וגלויות מפישאך (ציורים), עדי קפלן ושחר כרמל; גיאוגרפיה של סדקים (וידיאו) ,סרט, 15 דקו, קבוצת סלה-מנקה ; סוכה מצויירת ממשפחת דלר (מודל), עדי קפלן ושחר כרמל; ״סוכת נצח פרק 2 ״ (וידיאו, 7 דקות), קבוצת סלה-מנקה

בתערוכת הקבע: הקמיעות של תאופיק כנעאן, ישיעהו רבינוביץ, חנאן אבו חוסיין; פרוכת לארון אש, אנונימי; שבת תמיד, סמואל רוטמן; מודל של סוכת נצח, קטורה מנור, הסאונד הישראלי, סלה-מנקה; היים, סרט של עדי קפלן ושחר כרמל.