תערוכה זו ממשיכה פרויקטים קודמים של מעמותה: “המוזיאון של העכשווי“, תערוכה שהוצגה בשנת 2010 במרכז מעמותה בעין כרם, והפרויקט “סוכת נצח”, שהוצג ב-2014 בחצר בית הנסן ונבחר על יד כתב העת “ערב-רב” כאחד מעשרת התערוכות המרכזיות של השנה החולפת.
אנו מציעים סיורים מודרכים בתערוכה, הכוללים שיחה עם קבוצת סלה-מנקה (אוצרים, אמנים ומנהלי המרכז). השיחות מתקיימות באולם הקולנוע של מעמותה.
הסיורים שאורכם כשעה וחצי (עד שעתיים) הינם בתשלום המוקדש לתמיכה בהמשך קיומו של המרכז.
עלות הסיורים היא: 500 ש”ח עד 15 מבקרים/ות (ו-15 ש”ח לכל מבקר/ת נוסף/ת). יש לתאם את הסיורים מראש וניתן לקבוע אותם למועדים בהם התערוכה אינה פתוחה לקהל הרחב.
אמנים משתתפים:
ישעיהו רבינוביץ, חנאן אבו-חוסיין, עדי קפלן, שחר כרמל ואיתי אוניק, איתמר מנדס-פלוהר, אמיתי ארנון ואסתר בירס, קטורה מנור, הדסה גולדויכט, סמואל
רוטמן, ניר יהלום, חן כהן, שירה בורר, Sala-manca
רקע כללי
המוזיאון של העכשווי נפתח ב-2010 במעמותה, בבית דניאלה פסל בעין כרם. בתערוכה הראשונה הוצגו עבודות שהתיחסו לתולדות הכפר עין כרם (כנסיית הביקורת, סיור רב-קולי לכפר), לתולדות המבנה בו המוזיאון הוקם, לערכו ועתידו של הנוף “הפסטוראלי” [קישור]. התערוכה השנייה הוצגה במוזיאון חיפה לאמנות באוצרות פיל וגליה קולקטיב.
“המחלקה האתנוגרפית”, התערוכה השלישית של המוזיאון, עוסקת במפגש שבין אתנוגרפיה ואמנות, שבין המסורתי לעכשווי, בין הלאומי לפרטי תוך התייחסות לתרבות עממית בישראל מצד אחד ותוך התייחסות להיבטים היסטוריים של המרחב הפיזי בו היא מתקיימת “בית החולים למצורעים – עזרת ישו” שנבנה על ידי הקהילה הפרוטסטנטית
הגרמנית ב-1878.
נקודת המוצא לתערוכה היא מאה שנה למשלחת האתנוגרפית למזרח אירופה אותה יזם והוביל ש. אנ-סקי (מחבר “הדיבוק”). המשלחת היתה לאחד המפעלים המרכזיים לאיסוף אוצרות הפולקלור היהודי. אנ-סקי שאף להציל את התרבות העממית היהודית לפני היעלמותה כתוצאה ממציאות פוליטית והיסטורית ורצה להפוך את אותן אוצרות תרבות למקור השראה לאמנות מודרנית יהודית ועכשווית, כשאחת התוצאות היתה המחזה “הדיבוק” מפרי עטו שהפך למחזה קנוני בתולדות התיאטרון היהודי (לו הקדשנו פסטיבל פרפורמנס שלם בנובמבר בשיתוף ‘הזירה’). מאה שנה מאוחר יותר קבוצה של אמנים שפעלו בשנה האחרונה במרכז מעמותה בבית הנסן בירושלים יצאה לבחון את האתנוגרפיה העכשווית ביחס למציאות הישראלית החדשה מתוך התפישה כי עולם ערכים אחד הולך ונעלם ואת מקומו תופס עולם אחר. העבודות שבתערוכה מציעות קריאות של המציאות המקומית תוך התייחסות להבניה של הזיכרון הישראלי-היהודי, לחגים היהודים בישראל, להיסטוריוגרפיה המקומית ולפוליטיקה של המרחב.
על העבודות
בין העבודות שמוצגות בתערוכה: סוכת נצח בה משלחת של אמנים יצאה למשפחת ג’אהלין הבדאוית כדי לרכוש בית עשוי פחים ולהפכו לסוכה (עבודה של קבוצת סלה-מנקה בשיתוף איתמר מנדס פלוהר וישיעהו רבינוביץ, מודל הסוכה של קטורה מנור); אוסף הקמיעות של תאופיק כנען מאוניברסיטת ביר זית שתי עבודות העוסקות באוסף של מי שהיה המנהל הפלסטיני-נוצרי של בית החולים למצורעים בין 1910 ל-1948; הסרט מסכות העוסק בתיעוד של אח ואחות בעיר רמלה בחגיגות פורים במשך 14 שנה, ואשר בבחירת התחפושות ובהתנהגותם הקרנבלית חושפים היבטים מרתקים של מוסדות הכוח בחברה הישראלית); שיחזור “טיש” של בית המדרש החילוני שהוא לא רק מיצב המתכתב עם מקומו של ה”טיש” ושל “בית מדרש” בחברה העכשווית הדתית אלא גם ישמש כמרחב פעיל לסדנאות ולימוד תוך הפיכה של מוצג מוזיאלי לזירה להתרחשות (עבודה של סלה-מנקה וניר יהלום); העבודה האינטרקטיבית אזעקת אמת, בה תמורת 10 ש”ח המבקרים יוכלו להפעיל אזעקת אמת או צפירת יום הזיכרון במתחם בית הנסן וכך לשלוט על הזמן הלאומי; הסרט התיעודי היים [בית] של האחיות הפרוטסטנטיות של בית החולים שהובא לצפייה ותורגם על ידי שחר כרמל, עדי קפלן ואיתי אוניק בין עבודות אחרות; חנות המוזיאון ובה עבודות אמנות קטנות חד-פעמיות לרכישת המבקרים; סיורים מודרכים ועוד.
מידע נוסף על התערוכה כאן
לינק לרשימה מורחבת של יעד בירן עליה כאן
נשמח לענות לשאלות,
בברכה,
לאה מאואס, דיאגו רוטמן
קבוצת סלה-מנקה
0545704356
salamanca00@gmail.com